(* מבוסס על פרק קלינטק בישראל , שנכתב ע"י ניר זיכלינסקי – מתוך הספר – "קלינטק מהפכה טכנולוגית  בעריכה של רון פרניק וקלינט וילדר).

אחד היתרונות היחסיים המשמעותיים של ישראל בתחום האנרגיה המתחדשת הוא מידת החשיפה שלה לקרינת השמש, שהיא מהגבוהות בעולם. כבר היום רובנו עושים שימוש באנרגיית השמש בבתינו הפרטיים לצורך חימום המים בדוד השמש הביתי, ובכך חוסכים כ-4% מצריכת האנרגיה של מדינת ישראל.

פוטנציאל השימוש באנרגיית השמש הוא גדול: רוב ימות השנה בישראל הם שטופי שמש, עם מעט מאוד עננים וקיימים שטחים זמינים רבים, שאינם מנוצלים, כדוגמת איזור הנגב וכן גגות בניינים ומבנים קיימים.

בחודש יוני 2008 פרסמה הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, החלטה המסדירה ואף מעודדת ייצור חשמל לצריכה עצמית באמצעות אנרגיה פוטו-וולטאית, בהספק של עד 15 קילו-ואט  לבתי מגורים ועד 50 קילו-ואט לאחרים, כך שצרכנים וחברות יוכלו לקבל החזר כספי עבור כל  קוט"ש שהם ייצרו ואף יוכלו למכור את העודפים לחברת החשמל.

בהקשר זה, רשות המסים הוסיפה הקלה במס, כך שהכנסות ממכירת חשמל ממערכות בהספק הנמוך מ-4 קילו-ואט תהיינה פטורות ממס .

יוזמה זו, מבורכת וחשובה ככל שתהיה (שהרי במקום להקים חוות או מתקנים מיוחדים, מנצלים שטחי גגות בניינים קיימים לצורך הפקת אנרגיה נקייה), מבחינת תמריצים עדיין אין שינוי בעובדה הבסיסית: חברת החשמל היא מונופול וההכנסות והרווחים שלה גדלים ככל שהשימוש בחשמל גדל. מאידך, בשנים האחרונות הביקוש לחשמל הולך וגדל בכ-4% מדי שנה ומתקרב מאוד לגבול העליון של כושר הייצור של חברת החשמל. כך שייצור עצמי יכול להיות פתרון שמגשר על הפער בין הביקוש להיצע.

כאן המקום לציין ששוק ההון יכול להציע פתרונות מימוניים לפרויקטים רחבי היקף באמצעות הנפקת אג"ח יעודים לפרויקט סולארי כדוגמת  איגוח פרויקט החשמל לתקופות ארוכות כנגד היקף יצור החשמל של אותו פרויקט. איגוח כאמור מומלץ שיעשה רק לאחר ההקמה ותחילת הפעלתו של הפרויקט ובכך למעשה מבוצע איגוח חשמל המיוצר בפועל. כמובן ניתן ליצור איגוח בשני שלבים האחד ליצור החשמל (טווח ארוך) והשני לשלב ההקמה (טווח קצר) ובהתאם לתמחר את הריבית המתאימה לסיכון של כל שלב.

בינואר 2009 אושרה תכנית משרד התשתיות להפיכת הנגב והערבה לאזורים בעלי עדיפות לאומית לאנרגיות מתחדשות, כאשר היעד שהוכרז הוא להגיע עד שנת 2020 לייצור של 10% מצרכי האנרגיה בחשמל בישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות (חום, קרינת שמש, רוח ומקורות לא מתכלים אחרים) ו- 40% באמצעות גז טבעי.

בהמשך להחלטה זו, פורסמו במרץ 2009 שני מכרזים להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות (B.O.T) באתר אשלים שבנגב, בהספק 80-110 מגה-ואט כל אחת, בהיקף כספי כולל של עד 650 מיליוני דולרים. 

בנוסף, מתוכנן פרויקט B.O.T להקמת חווה סולארית פוטו-וולטאית באתר אשלים בהיקף ייצור של 15 מגה-ואט, בהשקעה של 60 מיליוני דולרים.

כמו כן, משרד התשתיות הלאומיות מקדם פרויקט B.O.T רביעי, להקמת חווה סולארית נוספת באזור תמנע (ליד אילת) בהספק של 250 מגה-ואט .

עצם העובדה שישנן תכניות כאלה מצביעה על כך שנושא הקלינטק נמצא על סדר היום של ממשלת ישראל וישנה מודעות לכך בקרב הרשות המבצעת, והדבר מאפשר היצע מכרזים לחברות הפועלות בשוק ההון (כדוגמת סולאריה מקבוצת שיכון ובינוי סביבה).

ישראל לא לבד. באיחוד האירופי מתכננים כבר כמה שנים להקים חוות אנרגיה סולארית ענקית במדבר סהרה. על פי התכניות, תוקם חווה סולארית בהשקעה של 400 מיליארדי יורו על שטח של אלפי דונמים במדבר, והיקף הייצור יספק את צרכי החשמל של כל אירופה. לצורך הפרויקט אף הוקם קונסורציום של 20 חברות גרמניות, בראשות סימנס, המוכנות לממן את השלב הראשון של הפרויקט.

 כיום פועלות בשוק האנרגיה הסולארית בישראל כ-20 חברות, זאת בנוסף לסטארט-אפים חדשים שצצים כל הזמן, כ"פטריות אחרי השמש".

אחת החברות המצליחות בתחום היא סולל מערכות סולאריות בע"מ הישראלית, שעוסקת בפיתוח וביישום טכנולוגיה תרמו-סולארית, שבאמצעותה אנרגיית השמש מחממת נוזל, אשר הופך לקיטור ומפעיל טורבינה לייצור חשמל.

ניתן לסכם ולומר כי ישראל בהחלט נמצאת "על המפה". למרות שקיימים עדיין מכשולים לא מעטים בדרך לניצול אופטימאלי של אנרגיית השמש, נראה כי הפתרון נמצא באופק והוא יגיע מכמה כיוונים שונים: הן מכיוון הטכנולוגיה, הן מהצד הרגולטורי ובעיקר מצד המשקיעים, שהרי אמנם "הכסף שוכב ומשתזף על הגג", אך צריך להשקיע על מנת להרוויח אותו. שוק ההון בישראל יכול להוביל תחום זה על ידי יצירת מנגנוני מימון יצירתיים (כדוגמת איגוח פרויקטים ו/או יצור החשמל מפרויקטים, הנפקת חברות העוסקות בתחום על מנת לאפשר להן להתפתח לפרויקטי אנרגיה סולרית בישראל ובחו"ל וכיוצ"ב) . הקלות מצד רגולציה בשוק ההון (כללי הבורסה,הוראות הרשות לניירות ערך) מחד, והקלות ממשלתיות (משרד האוצר, רשות החשמל וכיוצ"ב) מאידך, ישמשו זרז להובלת ישראל כגורם גלובלי ומעצמה בידע וביכולות בתחום.

 

 

ניר זיכלינסקי

נשיא ומנכ"ל SRI GLOBAL GROUP

קטגוריות: מאמרים
זכויות יוצרים: 2013 כל הזכויות שמורות SRI Global Group ©