רקע:

אזרחים רבים ברחבי עולם מאמינים כי הקפיטליזם נמצא במשבר, וכמעט אחד מכל שלושה אף סבור כי יש לבצע שינויים רדיקליים במערכת – כך עולה מסקר של ספקית המידע הפיננסי בלומברג.

כולנו מסכימים שאי השוויון פוגע בכלכלה ושממשלות בעולם צריכות לעשות יותר כדי לטפל בתופעה – רעיונות שהיו בלב המחאות העממיות ברחבי העולם. אנו חשים כיום שחסר איזון והוא נובע מהבנה שקניין או הון לא הופכים אותנו למאושרים. הון רב נושא איתו אחריות רבה, וגם חשוף יותר ויותר לביקורת ציבורית.

למרות האמור, מחקר השוואתי מראה שכלכלות קפיטליסטיות דווקא מובילות להקטנת אי השוויון בין הפרטים.כלומר, במדינה שאימצה אידיאולוגיה של חירות כלכלית לאזרחיה יש איזון גבוה יותר מאשר במדינות עם שלטון מרכזי ששולט על הרווחה עם מדיניות סוציאלית..

הסוגיה

מה משמעות הכסף בימינו והאם יש דרך מסודרת להחזיר את האיזון לחברה ולהגדיל את הרווחה של כלל האזרחים במדינה.

מהות הכסף

הכסף נוצר כאמצעי לאפשר סחר חליפין בין צרכים ליכולות בצורה נוחה . כסף כשלעצמו איננו מספק תועלת ישירה, אלא הוא אמצעי מוסכם לתשלום עבור מוצרים ושירותים, ורוב בני האדם מעוניינים בו על מנת שיוכלו להמירו במוצרים או שירותים.

כיום אין משמעות לכסף ללא ריבית – הריבית נוצרה על מנת לאפשר סחר עתידי. במילים פשוטות ניתן לומר, שהריבית היא "מחיר הכסף", או למעשה "המחיר" של העברת כסף מהעתיד להווה.

משמע, הכסף והריבית הם אמצעים המשרתים חיבור בין אמצעים ליכולות בהווה ובעתיד.

לדוגמה, מימון של בניית עיר חדשה היום שתאכלס בעתיד אוכלוסיה צעירה או רכישה ושתילה של זרעים בשדה חדש היום שיבשילו למאכל עתידי.

 

הבעיה שהיא האתגר של ימינו

הבעיה שנוצרה במשך השנים ושממנה נוצר הכשל העכשווי של השיטה היא שימוש ואגירה של כסף כמטרה או כמדד לכוח ולא כאמצעי (אגירה של כסף כמטרה קלה למדידה כמותית, לכן לעסקים ולממשלות קל יותר לעמוד ביעדים תקציבים מאשר במדדים חברתיים). 

האתגר שלנו – להשכיל לחזור לשימוש בכסף כאמצעי ולא כמטרה ובכך נוכל להגדיל את הרווחה בעולם.

עלינו לנסות לזהות ולמפות את הצרכים ואת היכולות גם הקיימות וגם העתידיות, אלו האחרונות נגזרות מתוך צפי צמיחה של המשק וחיזוי טכנולוגי. וכך דרך בניית תשתית נכונה שתפגיש את הצרכים עם היכולות ,נצליח לבנות חברה בריאה ומאוזנת יותר.

עלינו לבסס את התשתית על ערכים חברתיים מוסכמים ולתת להם ביטוי כלכלי במשוואה של הצרכים והיכולות.

 

אם ניקח לדוגמא חברה עסקית ,כמו כל ארגון ,הינה מתקיימת לצורך מימושם של אינטרסים וציפיות של מגוון מחזיקי העניין בה. בביטוי "מחזיקי עניין"(stakeholders)  הכוונה לכל מי שהחברה מושפעת ממנו או משפיעה עליו ויש לו עניין בה או לחברה יש עניין בו. מכאן שהנהלה של חברה, המעוניינת בצמיחה עסקית מתמשכת, אמורה לעקוב אחר מימושם של אינטרסים אלו באופן עקבי, מתואם ומאוזן, ולהיות בדיאלוג עימם.

בעבר היה מקובל לחשוב כי החברה קיימת לשרת את בעלי המניות שלה בלבד. כיום ברור כי סיפוק צרכי וציפיות בעלי המניות לא יכול יותר להספיק לצורך שימור קיומה וצמיחתה של חברה עסקית לאורך זמן. שומה עלינו על-כן, לברר מיהם מחזיקי העניין האחרים של החברה, מה האינטרסים שלהם, אילו מהם מסופקים ואילו פחות, ולאור תמונת מציאות זאת לבנות תכנית עסקית מעשית המאפשרים לחברה להימנע מן הנזקים הכרוכים בהתעלמות מצורכיהם של מחזיקי עניין חשובים ואף לאתר הזדמנויות עסקיות הנגזרות ממימוש הציפיות של מחזיקי עניין שלא ניתנה להם תשומת לב מספקת בעבר.

מיפוי נכון של כלל מחזיקי עניין יחד עם בניית תשתית שמאפשרת דיאלוג עם ובין מחזיקי העניין – ישיאו ערך לפירמה וזאת תוך איזון ראוי בין ההיבט הכלכלי להיבטים החברתיים-סביבתיים

כפי שעולה מהאמור ,בעלי המניות הם שצריכים להמשיך להרוויח על מנת לקיים את העסק או החברה לאורך זמן. אולם כלל מחזיקי העניין צריכים גם הם להרגיש שיש להם תשואה /החזר על השקעתם בחברה.מחזיקי העניין יכולים להיות רבים והרכבם יכול להשתנות מענף לענף.

גישת ROSI  מבוססת על התפיסה כי לחברה יחסי חליפין עם מגוון משקיעים – שהשקעתם איננה דווקא במושגים פיננסיים ולכן הם נקראים מחזיקי עניין (ולא בעלי מניות). תיאוריות שונות עוסקות ביחסי החליפין בין הפירמה לסביבתה העסקית. תיאוריות אלו מבחינות בין חילופין כלכליים – שמבוססים על יחסי עלות- תועלת מוחשיים, לבין חילופין חברתיים שבהם ההחזר איננו נמדד באופן מוחשי אלא באופן רגשי או ערכי. ההשקעה הבלתי- מוחשית נתפסת ע"י מחזיקי העניין כמתן של כבוד והערכה, גיבוי מתמשך, צירוף חברים, הפגנת אכפתיות ותמיכה חברתית וכד'. הם מצפים כי לתמיכתם המתמשכת בפירמה יינתן ערך ביחסה של הפירמה אליהם. ההבדל בין ההחזר הכלכלי להחזר החברתי הוא שהאחרון איננו מגובה בחוזים והסכמים, אין כללים השולטים על אופי ההחזר, התמורה ועיתויה אינם מוגדרים והוא מבוסס על ציפיות למחויבות הדדית. מערכת ציפיות זו מוכוונת בעיקר ע"י ערך  ההוגנות –הגינות בחלוקת המשאבים, הוגנות תהליכי קבלת ההחלטות והוגנות ביחסים הבין-אישיים.

 

גישת ROSI מכוונת הנהלות של חברות לשים לב למקסום ההחזר על השקעה (בנכסים המוחשיים והלא-מוחשיים) של מגוון מחזיקי העניין בחברה, באופן שיחזק את החברה ויתמוך בצמיחה מתמשכת.

 

דוגמאות לפתרונות אפשריים כמענה לאתגר

אם נניח, שערך חברתי מוסכם הינו להגדיל את רמת התעסוקה במשק, אזי נקבע את מס החברות על פי אחוז האבטלה, למשל פי 3 מאחוז האבטלה, וניתן הנחות במס לחברות שמעסיקות מספר רב של אנשים לעומת מס גבוה יותר לחברות המעסיקות מספר נמוך של אנשים, (כמובן בליווי של בלמים ואיזונים למצבי מיתון קשים ועם שימוש במדדים ברורים לשיפור התועלת החברתית מפריון גבוה יותר הכוללים תשתית של מעבר יעיל של עובדים והכשרתם בין התעשיות השונות בלווי תכנון ארוך טווח). 

דרך אחרת הינה עידוד פיתוח המגזר הרביעי של עסקים חברתיים שמתפתח בישראל ובתהליך פיתוח מעמיק בחו"ל.עסק חברתי נותן לכסף משמעות חדשה-פעילות עסקית לכל דבר ועניין עם אפשרות שבעלי המניות ירוויחו אך יש לעסק מטרה חברתית כדוגמת מתן מענה לאנרגיה נקייה בעולם,העסקת אוכלוסיות מודרות ו/או מוחלשות בד בבד עם ניהול עסק לכל דבר ועניין וכיוצ"ב.                                                                                  

כך נצליח לקשר ערך חברתי ו/או ערך סביבתי לערך כלכלי ולחבר את הכסף למשמעות.

מבט לעתיד

למילים יש משמעות רק אם ננקטת פעולה, אין צורך במהפכות אלא בהדגשת העיקר והחיובי- יש בישראל המון אנשים טובים והרבה יכולות.

יש בידנו את הכלים היום לבנות חברה מאוזנת ולתת לכסף משמעות, לשם כך עלינו להסכים על ערכים משותפים, ערכים שעל פיהם ננהל את החיים בישראל, הכסף יחזור לשמש כאמצעי ואנו נהפוך את הערכים המשותפים למרכז חיינו, במיוחד את הערבות ההדדית שליוותה אותנו עוד מההתחלה.

 

ישראל אליהו* וניר זיכלינסקי**

 

*מנכ"ל אליהו השקעות, מייסד המרכז לעסקים משפחתיים ויו"ר "והדרת" המועצה הלאומית לקידום מעמד הזקן בישראל.

**מנכ"ל SRI GLOBAL GROUP  ונשיא עמותת "נובה" ניהול בשירות הקהילה.

קטגוריות: מאמרים
זכויות יוצרים: 2013 כל הזכויות שמורות SRI Global Group ©