ב-27 באוקטובר 2013 נדחו בבית המשפט המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית) בפני כב' השופט חאלד כבוב, שתי בקשות להכרה בהן כתובענות ייצוגיות נגד רואה חשבון (להלן: "המבקר") וכן נדחו התביעות בגין רשלנותו, לכאורה, של המבקר על חוות דעתו כלפי מחזיקי אגרות החוב.

בפני בית המשפט נידונו שתי בקשות לאישור תובענה כייצוגית שהדיון בהן אוחד: כלפון (מיבל השקעות בע"מ) נ' אורורה פידליטי חברה לנאמנות בע"מ ואח' ת"צ 61115-01-12; רוזנפלד ואח' נ' רואי חשבון ת"צ 8244-03-12. המבקשים בבקשות האישור הם מחזיקה אג"ח (סדרה א') של החברה אוברלנד דיירקט (ישראל) בע"מ. בקשות האישור עוסקות שתיהן בטענות המבקשים כי "שומרי הסף" של החברה-משרד רואי החשבון שביקר את דוחות החברה ובאחת מבקשות האישור גם הנאמן על סדרת אגרות החוב-התרשלו והפרו חובותיהם. בין היתר נטען כי התנהלות שומרי הסף אפשרה ביצוע תרמית בנכסי חברת הבת של החברה.

ראשית נציין, כי בית המשפט קיבל את כל עמדות המבקר שנתמכו על ידי חוות דעתו של יזהר קנה, רו"ח ויו"ר הוועדה לתקני ביקורת בלשכת רואי חשבון בישראל. עמדתו זו, כמפורט בפסק הדין מייצגת נאמנה את מקצוע ראיית החשבון.

השאלה המרכזית

עיקר הדיון התייחס לשאלה מה היקף האחריות של רואה חשבון המבקר של חברת החזקות, בנוגע לאמינות הדוחות הכספיים המאוחדים, המורכבים בעיקר מנתונים כספיים של חברה מוחזקת המבוקרת בעצמה על ידי משרד רואה חשבון אחר?

תמצית תיאור המקרה

רואה החשבון הנתבע ביקר את חברת אוברלנד דיירקט (ישראל) בע"מ (להלן: "החברה"), חברה ישראלית שאגרות החוב שלה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב. החברה יצאה בתשקיף הנפקה של אגרות חוב בשנת 2007. לחברה החזקה בחברת בת אמריקאית (להלן: "חברת הבת") המבוקרת על ידי משרד רואי חשבון אמריקאיים (שאינם מוסמכים בישראל), ודוחותיה הכספיים של חברת הבת אוחדו עם הדוחות הכספיים של החברה על פי כללי חשבונאות מקובלים בישראל. לחברה לא היתה פעילות עצמאית משלה וכל פעילותה התמצתה בהחזקת מניות של חברת הבת וחברה נוספת בארה"ב. סעיף ההשקעה בחברה בת בדוחות הכספיים הנפרדים ("סולו") של החברה מהווה כמעט 100% מסך הנכסים של החברה.

עיסוקה של החברה, באמצעות חברת הבת, היה מימון חוץ בנקאי בארצות הברית בדרך של מתן הלוואות לזמן קצר מובטחות בשעבוד נכסי מקרקעין. בשנת 2008 העמיק המשבר הכלכלי בעולם בכלל ובארצות הברית בפרט, דבר שהשפיע ישירות על פעילות חברת הבת והחברה. מחד גיסא חל גידול בביקוש להלוואות ומאידך גיסא נוצר חוסר יכולת של לווים קיימים למחזר את ההלוואות הקיימות כדי לפרוע את ההלוואות. כתוצאה מהאמור, החלה חברת הבת בהליכי מימוש כנגד לווים שונים ואף הפכה לבעלת נכסי מקרקעין, פועל יוצא מביטחונות שמומשו. במצב דברים זה, לאור מיעוט בתקבולים ממימוש נכסי מקרקעין ומגביית הלוואות שניתנו על ידי חברת הבת, נוצרה אי וודאות באשר ליכולת של החברה לפרוע את חובה כלפי מחזיקי אגרות החוב. נאמן מחזיקי אגרות החוב של החברה ונציגי אגרות החוב ביצעו בדיקה מדגמית מטעמם באמצעות מומחים על מצב הנכסים ותוצאות בדיקה זו הניבה חשדות לתרמיות בחברת הבת.

החל מהדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2008 נכללה בחוות דעתו של המבקר ובדוחות הסקירה שלו פסקת הפניית תשומת לב/הדגש עניין לביאור בדוחות הכספיים של החברה בדבר ספקות משמעותיים באשר להמשך קיומה של החברה כ'עסק חי'.

בחודש פברואר 2011 מינה בית המשפט המחוזי בתל אביב כונס נכסים לטובת הנאמן על רכוש החברה וחודש מאוחר יותר נמחקה החברה מהרישום למסחר בבורסה.

להלן עיקרי טענות התביעה בניסיון להוכיח רשלנות של המבקר של החברה (חברת האם שכאמור הינה ישראלית שהנפיקה אגרות חוב בבורסה לניירות ערך בתל אביב)

תחולת חוק החברות – רואה החשבון הפר את חובת הזהירות שהוא חב לפי סעיף 170 לחוק החברות, הקובע: "רואה החשבון המבקר אחראי כלפי החברה ובעלי מניותיה לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים". התובעים טענו, כי בנסיבות העניין, אף שהחזיקו באגרות חוב, יש לראות בהן כצד להפרה, לכאורה, של סעיף זה מצד רואה החשבון כלפיה.
חובת זהירות מוגברת – על המבקר היתה חובה לנקוט משנה זהירות נוכח העובדה שכל הכספים שגויסו על ידי החברה בישראל הועברו לחברת הבת שעוסקת במתן הלוואות מגובות בנדל"ן מניב בארה"ב.
התעלמות ממאפיינים הקשורים ברואה החשבון המבקר של חברת הבת הפועלת בארצות הברית

משרד רואה החשבון המבקר את חברת הבת אינו חבר ב-PCAOB  (המוסד לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות);
משרד רואה החשבון המבקר את חברת הבת ממוקם במזרח ארה"ב כאשר כל הנדל"ן המגבה את ההלוואות שהעניקה חברת הבת מצוי במערב ארה"ב;
משרד רואה החשבון של חברת הבת הפועל בארצות הברית אינו מתמחה בביקורת דוחות כספיים ובמיוחד לא בביקורת של חברות הנותנות הלוואות;
אי התייחסות רואה החשבון המבקר של חברת הבת להעדר הפרשה כלשהי לחובות מסופקים ברבעון השלישי של שנת 2008 בתקופת המשבר בארה"ב.

הפרת תקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון) התשל"ג 1973 – ההפרה כאמור באה לידי ביטוי בכך שהדוח הכספי של חברת הבת לא שיקף, לכאורה, באופן נאות את מצב העסקים של המבוקר, אך חוות הדעת של רואה החשבון המבקר של חברת האם היתה בנוסח האחיד.
חובת יישום תקני ביקורת נוספים מלבד תקן ביקורת 9 – בביקורת דוחות כספיים מאוחדים יש ליישם כלפי חברת הבת המאוחדת גם תקני ביקורת נוספים מלבד תקן ביקורת 9, כגון 73, 82, 92, 93 של לשכת רואי חשבון בעת ביקורת דוחות כספיים של חברה בת.
הרחבת נהלי ביקורת כנטילת אחריות – העובדה שרואה החשבון המבקר נקט בנהלי ביקורת נוספים לאלה שנקבעו בתקן ביקורת 9 ובהבהרה 1 לו – יש בה כדי לבטל הסתמכות של מבקר חברת האם על עבודת מבקרי חברת הבת.

 

להלן עיקרי פסק הדין של כב' השופט חאלד כבוב, אשר קיבל באופן מלא את טענות ההגנה של המבקר:

נדחתה הבקשה להכיר בתביעות כייצוגיות – כב' השופט ציין כי אסיפת מחזיקה אגרות החוב (בשם נציגי אגרות החוב) שקלה הגשת תביעה נגד המבקר והחליטה שלא לעשות כן, דבר המעיד על רצון הקבוצה. כמו כן, פעילות התובעים במנותק מנציגי אגרות החוב מעידה על העדר ייצוג. בקביעתו ציין השופט כי התנהלות המבקשים להכיר בתביעה ייצוגית במקרה הנדון מעידה על חוסר תום לב.
אין חובה של רואה החשבון המבקר של חברת הבת לחברות ב-PCAOB – ה-PCAOB  הוא גוף מבקר שתכליתו ביצוע ביקורת על פירמות רואי חשבון המבקרות חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסות בארה"ב בלבד ורק רואי חשבון המבקרים של חברות כאלה מחויבים להיות חברים בגוף זה, דבר שכרוך בעלויות ובטרחה.
מקום מושבו של משרד רואה החשבון האמריקאי במזרח ארה"ב – אין חשיבות מהו מקום מושבו הפיזי של משרד רואה החשבון המבקרים של חברת הבת בהשוואה למיקום הנכסים של חברת הבת (מערב ארה"ב).
התמחות רואי החשבון המבקרים של חברת הבת בביקורת מוסדות למתן הלוואות – לאור ההיכרות הקודמת של המבקר עם מבקר חברת הבת כמו גם העובדה שלאותו משרד היה ניסיון בביקורת חברות העוסקות בתחום הנדל"ן בארצות הברית, לא היתה למבקר סיבה לחשוד בכשירותו של משרד רואי החשבון של חברת הבת לבצע את עבודתו נאמנה. בנוסף, קבע השופט, כי הניסיון שהיה למבקר (ולרואה החשבון של חברת הבת) בתחום הנדל"ן הוא בהחלט רלוונטי.
העדר הפרשה לחובות מסופקים ברבעון שלישי 2008 – חודש ספטמבר 2008 סומן "רשמית" כתחילת המשבר עם קריסת Lehman Brothers, ורואה החשבון המבקר הוסיף פסקת הדגש עניין (הפניית תשומת לב) לביאור בדבר משבר האשראי העולמי, השפעתו האפשרית על החברה ותוכניות ההנהלה בקשר לכך. כב' השופט קבע, כי לא נפל פגם באי ביצוע הפרשה לחובות מסופקים ברבעון השלישי של 2008.
בחינת עמידה בתקן ביקורת 9 והבהרה 1 לתקן

תקן ביקורת 9 קובע בין היתר:

"12. חובותיו של מבקר בקשר לביקורת הדוחות הכספיים המאוחדים של חברה אם וחברות בנות שלה מתייחסים לנושאים המפורטים בסעיף 13 להלן והם שונים מחובותיו בקשר לביקורת הדוחות הכספיים של החברה הבודדת, המהווה גוף משפטי נפרד. חובותיו של מבקר החברה האם אין בהן כדי להסיר מן המבקרים של החברות הבנות את החובות הרגילות המוטלות עליהם בגין הדוחות הכספיים שבוקרו על ידם.

13 א. מבקר החברה האם ממלא את חובותיו לביקורת הדוחות הכספיים המאוחדים, כאמור בסעיף 12 לעיל, כאשר הוא נוקט את הנהלים הבאים:

הוא הניח את דעתו כי מבקרי החברות הבנות הינם רואי חשבון בלתי תלויים;
הוא הניח את דעתו כי מבקרי החברות הבנות נקטו נהלי ביקורת, שהיו דרושים לעשיית ביקורת נאותה;
הוא פנה ישירות אל המבקרים של החברות הבנות ווידא שידוע להם כי:

הדוחות הכספיים של החברות הבנות ייכללו בדוחות הכספיים המאוחדים;
הוא עומד לסמוך על עבודתם וחוות דעתם בבואו לחוות את דעתו על הדוחות הכספיים המאוחדים, וידועים להם כללי הדיווח כנקבע בחיקוקים והנחיות החלים על החברה האם;

הוא קיבל את כל המידע הדרוש לו כדי לאפשר לו לחוות דעה על הדוחות הכספיים המאוחדים.

בירור העניינים וקבלת המידע כאמור בסעיף משנה א' ייעשו בדרך של משלוח שאלונים, מגע אישי או בכל דרך אחרת כפי שמבקר החברה האם ימצא לנכון.
בהעדר נסיבות מיוחדות אין זה מחובתו של מבקר החברה האם לחקור ולדרוש בדבר אמיתותן של העובדות כפי שנמסרו לו על ידי רואה חשבון מורשה בישראל המשמש מבקר חשבונות של חברה בת שלה.
במידה ומבקר החברה האם לא יוכל להניח את דעתו כאמור בסעיף משנה א(2) לעיל, יהיה עליו לבקש מהמבקרים האחרים הרחבת הביקורת, או יהיה עליו לערוך בעצמו בדיקות נוספות לאלה שנעשו על ידם, תוך תיאום איתם. לא קיבל מבקר החברה האם את כל המידע אשר לפי שיקול דעתו חייב היה לקבלו לצורך מתן חוות דעת על החשבונות המאוחדים, עליו לגלות זאת בדוח שלו ולכלול הסתייגות או הימנעות מתאימה בחוות דעתו.

 

הבהרה 1 לתקן ביקורת 9[1] הוסיפה, בין היתר:

4. לעיתים, עשוי מבקר החברה האם למצוא עצמו מסתמך על עבודתם של מבקרי חברות בנות המבקרים שיעור ניכר מהנכסים המאוחדים או שיעור ניכר מסך ההכנסות בדוחות הכספיים המאוחדים. לעניין זה, 'שיעור ניכר' הינו שיעור העולה על 50%.

5. במקום בו השיעור הינו שיעור ניכר כאמור, נדרש מבקר החברה האם, על פי הבהרה זו לסעיף 13 לתקן ביקורת 9 של לשכת רואי חשבון בישראל לבצע נהלים נוספים לעניין ביקורת חלק מחברות הבנות על מנת להניח את דעתו כי נעשו ביקורות נאותות על הדוחות כספיים של אותן החברות המאוחדות עליהן הוא מסתמך במתן חוות דעתו על הדוחות הכספיים המאוחדים.

6. במקרים בהם שיעור ניכר מהסכומים הרלוונטיים בדוחות המאוחדים מבוקר על ידי מבקרים אחרים, כי אז יבוצעו הנהלים הנוספים כמפורט להלן על הדוחות הכספיים של חלק מהחברות הבנות המבוקרות על ידי מבקרים אחרים, וזאת על מנת להגיע – תוך הסתמכות על מבקרי החברות הבנות – לרמת ביטחון (ASSURANCE) לגבי הדוחות המאוחדים הדומה לזו שהיתה מושגת אלמלא הסכומים המבוקרים על ידי מבקרי חברות בנות שעליהם הסתמך מבקר החברה האם היוו שיעור ניכר מהסכומים הרלוונטיים בדוחות המאוחדים.

בשיקול דעתו בעניין זה של קביעת מיהן החברות הבנות עליהן יבוצעו נהלים נוספים יתחשב מבקר החברה האם, בין היתר, בשיעור שהוא מבקר בעצמו, ברמת סיכון הביקורת בחברות שאינן מבוקרות על ידו, ובהיקף ואופי הנהלים הנוספים שהוא מבצע לגבי החברות שיבחרו על ידו.

הנהלים הנוספים אשר נדרש מבקר החברה האם לבצע הינם כמפורט להלן:

עיון בניירות עבודה של מבקרי החברות הבנות בעלי חשיבות מרכזית לביקורת, שייבחרו לפי שיקול דעתו של מבקר החברה האם. העיון יתייחס להערכת סיכוני הביקורת, לביקורת שבוצעה בסעיפים מהותיים לרבות תיעוד מרכז של הנושאים בעלי חשיבות מיוחדת אשר הובאו לתשומת לב מבקר החברה האם ולנושאים אשר נידונו על ידי מבקר החברות הבנות עם החברות הבנות בסיכום עבודת הביקורת. כחלק מהעיון, ככל שהדבר ידרש, תתקיים תקשורת עם מבקרי החברות הבנות על הטיפול החשבונאי בסוגיות מהותיות ועל נושאים מהותיים בביקורת.
הבנת תוצאותיהן העסקיות של אותן חברות, הטיפול החשבונאי בסוגיות מהותיות וכד'.
השגת הבנה של החברות הבנות וסביבתן העסקית. (הבנה זאת הינה ברמה נמוכה יותר מזאת הנדרשת ממקרי החברות הבנות, ובדרך כלל תבוצע באמצעות יישום נהלים א' ו-ב' לעיל).
נקיטה, במידת הצורך, של נהלים נוספים, הנדרשים לאור חשיבותו של נושא מסוים או הסיכון הטמון בו, מנקודת המבט של הדוחות הכספיים המאוחדים."

 

 

מהאמור עולה כי תקן הביקורת וההבהרה לו, קובעים שלושה נהלי ביקורת בסיסיים וארבעה נהלי ביקורת נוספים כאשר שיעור ניכר מהנכסים או ההכנסות מבוקרים בידי רואה החשבון מבקר אחר של חברה/חברות בת/בנות. בהקשר זה נציין כי בארצות הברית המצב אינו אפשרי, בדרך כלל, כשמדובר בחברות ציבוריות הנסחרות בארצות הברית. הדבר מכונה PRIMARY AUDITOR.

טענת המבקר היתה כי הוא פעל בהתאם להוראות הבהרה 1 לתקן ביקורת 9 ואף מעבר לכך. כבר במהלך ביצוע הביקורת של הדוח השנתי הראשון של החברה לאחר פרסום התשקיף ביקר במשרדי חברת הבת, קיבל מידע מרואי החשבון שלה, נפגש עם מנהליה וערך סיור במשרדיה; משרד רואי החשבון של חברת הבת היה מוכר למבקר מכוח עבודתם המשותפת והמבקר אף קיבל דוח "סקר עמיתים" על משרד רואי החשבון של חברת הבת; משרד רואי החשבון של חברת הבת משמש כמבקר של חברות בנות אמריקאיות של חברות פרטיות וציבוריות ישראליות העוסקות בתחום הנדל"ן בארה"ב ואף של חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה בתל אביב; מאז פרסום התשקיף קיים המבקר קשר רציף עם רואי החשבון של חברת הבת במסגרת ביקורת וסקירת הדוחות הכספיים של החברה וקיים עמם דיונים מקצועיים על ממצאי הביקורת והסקירה שלהם; המבקר העביר באופן שוטף שאלוני ביקורת לרואי החשבון של חברת הבת וקיבל תשובות לשאלונים אלו לצורך הסתמכות על חוות דעתם לדוחות הכספיים; הוא עיין בניירות העבודה המרכזיים של רואי החשבון של חברת הבת; המבקר קיבל לידיו אישורי אי תלות מרואי החשבון של חברת הבת וכן מכתבי נוחות בהם אישרו, בין היתר, כי ידוע להם שהמבקר עומד להסתמך על עבודתם וכי ידועים להם כללי הדיווח החלים על החברה בישראל; רואי החשבון של חברת הבת ביקרו בארץ לצורך עריכת ישיבות עבודה עם המבקר; במהלך השנים 2008-2009, על רקע פרוץ המשבר בארה"ב ומימוש הנכסים על ידי חברת הבת, המבקר נתן לרואי החשבון של חברת הבת דגשים ביחס לסיכונים עיקריים בתיק לפי שיקול דעתו; במסגרת עריכת הדוחות השנתיים לשנת 2009 שב המבקר וביקר את רואי החשבון בארה"ב, נפגש עם נציגי חברת הבת, ערך שיחות עם מנהליה, קיבל הסברים על מצבה, נפגש עם רואי החשבון של חברת הבת במשרדיהם, ביקר בחלק מנכסי חברת הבת ועיין בהערכות שווי של מרבית הנכסים שהיו בבעלותה ושל הנכסים ששימשו כבטוחה להלוואות שנתנה. בנוסף, השיב לפניית הרשות לניירות ערך אליו בנוגע ליישום הבהרה 1 לתקן ביקורת 9. לאחר קבלת תשובת המבקר, לא ביקשה הרשות לניירות ערך הבהרות נוספות.

בהקשר זה, בית המשפט דחה את טענת התביעה לפיה העובדה שהמבקר יישם בפועל נהלי ביקורת רחבים יותר מאלה שהתבקש בתקן הביקורת, הרי הוא ביצע בעצמו את הביקורת על חברת הבת. כמו כן, דחה בית המשפט את הטענה, לפיה נקיטת נהלי ביקורת נוספים לאלה שנקבעו בתקן ביקורת 9 ובהבהרה 1 לו-יש בה כדי לבטל הסתמכות של מבקר חברת האם על עבודת מבקרי חברת הבת.

בית המשפט קיבל את עמדת המבקר וקבע כי עבודת המבקר התמקדה כנדרש בסיכוני הביקורת העיקריים וכי מוקד הסיכון היה בירידת ערך הנכסים וזה בוצע כנדרש.

בית המשפט קבע כי המבקר עמד בהוראות תקן ביקורת 9 והבהרה 1. מהוראות התקן עולה בבירור כי מבקר חברת האם אינו נדרש לבצע את עבודתם השוטפת של רואי החשבון של חברת הבת במקומם או לחשוד בבדיקות שביצעו האחרונים ביחס עם הביקורת שערכו. מבקר חברת האם נדרש, בין היתר לתת דגשים בדבר סיכוני הביקורת כפי שהוא רואה אותם, לעיין בניירות עבודה בעלי חשיבות מרכזית לביקורת ולהניח את דעתו כי רואי החשבון המבקרים של חברת הבת ביצעו ביקורת נאותה, כאשר כל אלו מושפעים, כמובן, מנסיבות המקרה. סיכון הביקורת המרכזי שזיהה המבקר בענייננו היה ירידת שווי של נכסי הנדל"ן שלחברת הבת זכויות בהם, עקב המשבר הכלכלי העולמי. במסגרת עבודתו קיים המבקר תקשורת רציפה עם רואי החשבון של חברת הבת ואף עם הנהלתה, עיין במסמכי עבודה ובמסמכים חיצוניים שיש בהם כדי להשפיע על סיכון הביקורת שראה לנגד עיניו, עשה שימוש בכלים העומדים לרשותו לרבות שאלונים וקבלת אישורים שונים, ביקר בעצמו בנכסי נדל"ן ובמשרדי חברת הבת בארה"ב ועוד. כל הנהלים הללו בוצעו כדי להניח את דעתו כי רואי החשבון המבקרים של חברת הבת נוקטים בנהלי ביקורת הדרושים לעשיית ביקורת נאותה ותוך הפעלת שיקול דעתו בדבר הסיכונים העיקריים לחברה ולדוחותיה.

בחינת תחולת תקני ביקורת 73, 82, 92, 93 ואחרים בהתייחס לביקורת חברת הבת – בין הצדדים נתגלעה מחלוקת מהותית באשר לשאלת העמידה בתקני ביקורת נוספים מלבד תקן ביקורת 9 באשר להסתמכות על רואי החשבון האחרים בדוחות כספיים מאוחדים. השאלה המרכזית שעמדה לנגד עיניו של בית המשפט הינה האם על המבקר להסתמך על עבודת רואי החשבון האמריקאים או לבצע ביקורת עצמאית? לטענת המבקר, הוא הסתמך על עבודתם של רואי החשבון האמריקאים המבקרים של חברת הבת. בעקבות הסתמכות זו אף הוסיף את פסקת ההסתמכות על רואי חשבון אחרים בדוחות כספיים מאוחדים בנוסח שלהלן:

"לא ביקרנו את הדוחות הכספיים של חברות בנות שאוחדו אשר נכסיהן הכלולים באיחוד מהווים כ-100% וכ-99% מכלל הנכסים המאוחדים ליום 31 בדצמבר 2008 ו-2007 בהתאמה, והכנסותיהן הכלולות באיחוד מהוות כ-100% מכלל ההכנסות המאוחדות לשנה שנסתיימה ביום 31 בדצמבר 2008 ולתקופה של עשרה חודשים שנסתיימה ביום 31 בדצמבר 2007. הדוחות הכספיים של אותן חברות בוקרו על ידי רואי חשבון אחרים שדוחותיהם הומצאו לנו וחוות דעתנו, ככל שהיא מתייחסת לסכומים שנכללו בגין אותן חברות, מבוססת על דוחות רואי החשבון האחרים."

רואה חשבון יזהר קנה קבע בחוות דעתו שהוצגה בפני בית המשפט, כי על המבקר במקרה זה של דוחות כספיים של חברה בת שאוחדו עם חברת האם חל תקן ביקורת 9 והבהרה 1 לתקן ביקורת 9 בלבד ובית המשפט קיבל עמדה זו. כב' השופט הוסיף, כי אין בכך כדי לבטל את הצורך של המבקר לנקוט בערנות מוגברת.

רשלנות-בית המשפט סיכם וקבע כי המבקר ביצע את עבודתו נאמנה, התמקד בסיכוני הביקורת שהיתה סיבה להאמין שהם הסיכונים העיקריים העומדים בפני החברה וגילה מחויבות לוודא כי מתבצעת ביקורת נאותה בחברת הבת על פי הנסיבות שהיו בידיעתו. המבקר פעל כרואה חשבון מבקר סביר בנסיבות העניין ודין טענת הרשלנות כנגדו להידחות.

 

כאמור, התביעה נדחתה.

 

 

אריאל פטל, רואה חשבון ויו"ר קבוצת אליוט ישראל

ניר זיכלינסקי, רואה חשבון מנכ"ל SRI Global Group

 

 

[1] נכנסה לתוקף בחודש יולי 2009, לאחר התקופה המיוחסת לרשלנות לכאורה של רואה החשבון.

קטגוריות: מאמרים
זכויות יוצרים: 2013 כל הזכויות שמורות SRI Global Group ©