מן הידועות היא, בוודאי בתקופה זו , כי הצלחת החברה אינה תלויה רק ברווחיותה. האמירה יפה שבעתיים בעידן ה IFRS בו מרבית סעיפי הדוחות הכספיים ניסמכים על הערכות ואומדנים.

חברות רבות ניקלעו לקשיים למרות שהציגו רווחיות נאה בדוח רווח והפסד בסמוך לכך , בשל אי ניהול נכון של תזרימי המזומנים שלהן והיקלעות למשבר נזילות ומכאן חשיבותו של הדוח על תזרימי המזומנים.

במאמר זה נצביע על מספר הדגשים לתשומת לבכם בעת ניתוח דוח על תזרימי המזומנים של חברות תפעוליות ונעמוד על הקושי בניתוח דוח כאמור בחברות החזקה .

תקן בינלאומי בחשבונאות מספר 7 דורש מכל ישות מדווחת ללא יוצא דופן להציג דוח על תזרימי המזומנים. כמו כן ,התקן קובע כי אין לקזז בין תקבולי מזומנים לתשלומי מזומנים מתוך מטרה להציג את התנועות בשלימותן .

למעשה מאפשר תקן זה ליישם את הגישה העקיפה בזיהוי תזרימי המזומנים השוטפים של החברה היוצאת מהרווח לפי דוח רווח והפסד ומבצעים בו התאמות של תנועות שאינן במזומן על מנת להגיע לבסיס מזומן ( בניגוד לגישה הישירה המומלצת, בו נקודת המטרה הינה הרווח על בסיס מזומן שאליו מגיעים על ידי ניתוח תנועות תקבולים ותשלומים). שיטה זו מקשה על הבנת הדוח האמור על ידי הקורא הסביר אך עדיין "שופכת אור" על מצב החברה הנוכחי. למעשה בעידן ה IFRS התפיסה שהיתה מקובלת בעבר לפיה תזרים המזומנים מפעילות שוטפת מייצג את הרווח והפסד על בסיס מזומן אינה מקובלת עוד. לשם דוגמא- תשלומי ריבית שהיו מסווגים בעבר לפעילות שוטפת , מסווגים בעידן ה – IFRS לפעילות מימון ( בניגוד למקובל בחשבונאות האמריקאית).

נציין כי הדוח האמור מחולק ל 3  קטגוריות עיקריות : פעילות שוטפת , השקעה ומימון.

לסיווג נכון של התזרים לקבוצות האמורות חשיבות מכרעת לניתוח והבנה של מקורותיה של החברה ושימושיה בעוד שלשורה התחתונה בדוח הרווח והפסד/בדוח על הרווח הכולל קיימת משמעות שולית ביותר, ומסתבר כי קיימת אי בהירות בקשר לאופן הסיווג האמור.

העניינים ממשיכים ומסתבכים שכן הסיווג בדוח התזרים מושפע מהסיווג של נכסים והתחייבויות בדוחות הכספיים והינו תוצאה ישירה שלהם. לשם דוגמא – תנועה של נכס שיסווג כמלאי תוצג בפעילות שוטפת בעוד תנועה בנכס זהה שיסווג כרכוש קבוע תסווג בפעילות השקעה.

אז האם דוח כאמור יתן תשובה לשאלה , איפה הכסף ? לא בהכרח….. יחד עם זאת יש לשים לב לתופעות כגון:

תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת – תזרים כאמור לאורך זמן יכול להעיד על בעיית נזילות שאינה מטופלת במועד ( בחריג לחברות בצמיחה או חברות החזקה כאמור לעיל). תזרים חיובי מפעילות השקעה המממן את הפעילות השוטפת יכול להעיד על מצב בו החברה מממשת רכוש קבוע על מנת לממן את פעילותה , דרך פעולה חריגה שכן הרכוש הקבוע אמור לשמש את התפעול הקיים.

תזרים חיובי מפעילות מימון מעיד על הרחבת מינוף – עובדה שיש לבחון לעומת ביצועי העסק, יחסי הון זר להון עצמי במאזנו ועוד על מנת לוודא שיעורי מינוף סבירים ולא חריגים לענף ולחברה.

נדגיש את העיוות שקיים בתזרים סולו של חברת החזקה. בחברה כאמור פעילות ההשקעה והמימון בצידה הן ליבת עסקיה ומטרותיה ולפיכך הסיווג המוצג לעיל עלול לעוות את תמונת התזרים שלה. בחברות כאמור יש לשלב הסתכלות על דוח כאמור עם תזרים חזוי ככל שהוא מוצג והסברי הדירקטוריון בנושא על מנת לוודא עמידה בהתחייבויות בהגיע מועד קיומן .

אין ספק שדוח על תזרימי מזומנים הינו דוח שבעידן ה IFRS  הפך לדוח המושפע יחסית פחות מהדוחות האחרים ,המוצגים במסגרת הדוחות הכספיים,  מהערכות ואומדנים.לדעתנו , חשוב לקרוא ולנתח הן את דוח תזרים המזומנים הנכלל בדוחות הכספיים והן את דוח התזרים החזוי ככל שהוא נכלל בדיווחי החברה(יורחב במאמר הבא)על מנת להבין באמצעותם את מצב החברה הנוכחי למול הצפוי תוך תשומת לב מיוחדת ליכולת החברה לפרוע את התחייבויותיה ולפעול על פי תוכניותיה לעתיד .

ניר זיכלינסקי ורגינה אונגר *

(*) הכותבים מתמחים בליווי וייעוץ לחברות בעיתות משבר ואחרות

למידע אודות קורס קריאה, ניתוח ואורות אדומים בדוחות כספיים בהנחייתו של רו"ח ניר זיכלינסקי לחצו כאן>>