רקע:

ככלל דירקטוריון וכן כל דירקטור/ית נדרשים לבחון את הדוחות הכספיים של החברה הן השנתיים והן לתקופות ביניים.

ישנה חשיבות קריטית להתייחסות לנושאים חשובים ומהותיים וכן למגמות ולסבירויות של העולה מהדוחות הכספיים והמידע שנלווה להם.

במסגרת זו כאיגוד הדירקטורים בישראל אנו מעוניינים לעזור לכל דירקטור/ית וכן לדירקטוריון כגוף מקצועי ליצור "לוח מכוונים" שיאפשר פיקוח,בקרה והצפת אותן נקודות חשובות לבחינה והעמקה בדיון ובהתאם השלכותיהם על החברות.

להלן דוגמאות חשובות לבחינה ודיון בדוחות כספיים שנתיים(לדוחות כספיים לתקופות ביניים ניתן להשתמש גם בדוגמאות שלהלן בשינויים המחוייבים).

מומלץ שבכל חברה יוכן על ידי ההנהלה ובבקרה של הדירקטוריון "לוח מכוונים" מותאם לפעילות החברה,לענף בה היא פועלת,למורכבותה וכיוצ"ב .ליד כל נושא ינתן ניתוח קצר המבהיר את העולה ממנו והשינוי שחל בתקופה של לפחות שלוש שנים:

מתוך הדוחות הכספיים

דוח רווח והפסד/דוח על הרווח הכולל

מגמה במחזור ההכנסות.
מגמה ברווח גולמי (לרבות % מתוך ההכנסות).
מגמה ברווח תפעולי (לרבות % מתוך ההכנסות) .
מיסים על הכנסה(לרבות % מתוך ההכנסות).
מגמה ברווח נקי(לרבות % מתוך ההכנסות).
  מגמה ב –  EBITDA ובמקרים מסויימים ב –  FFO
מדדי רווחיות. מדד לבחינת ההצלחה של החברה או כישלונה.מדידת רווח תפעולי שהוזכר לעיל  חשובה שכן מנטרלת היבטי מימון והיבטי מס.אחוז רווח תפעולי- רווח תפעולי יחסית למכירות – שולי רווח נמוכים או תהליך של ירידה מתמשכת מעידים על סיכון גדל שכן כל שינוי במחירי המכירה או בהוצאות יכולים להביא את החברה להפסדים.אחוז רווח הנקי ביחס להון העצמי- שיעור התשואה על השקעות הבעלים.רווח נקי ביחס לסך נכסים- יחס בין הרווח הנקי בתוספת הוצאות מימון לבין סך המאזן – יחס נמוך מעיד על יעילות שימוש לא יעיל בנכסים. יחס זה שימש כמודל חיזוי כשלון לחברות קמעונאיות ונמצא כמדד הטוב ביותר לניבוי הצלחת החברה.

 

דוח על תזרימי מזומנים

תזרים מזומנים מחולק לשלוש קטיגוריות עיקריות:

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת-המספק את הרווח על בסיס מזומן ונותן מצג על נזילות החברה בשוטף-בעידן ה IFRS דוח זה יחסית פחות מושפע מאומדנים והערכות ההנהלה .
תזרים  מזומנים מפעילות השקעה-המספק מבט תזרימי על ההשקעות שבוצעו בחברה .
תזרים מזומנים מפעילות מימון-המספק מידע על קבלת ופרעון הלוואות לטווח קצר וארוך לרבות בגין אג"ח שהונפקו וכיוצ"ב.

נציין שחברה יכולה להרוויח ולהראות גידול וצמיחה ברווח והפסד אך יכולה להכנס לפירוק       ,ודוח על תזרימי מזומנים עשוי לעזור בחיזוי מצב כאמור.

 

מאזן/דוח על המצב הכספי

שינוי בהתחייבויות לטווח קצר ולטווח ארוך.
ביצוע שיערוך כלפי מעלה של נכסים או כלפי מטה כירידת ערך נכסים.
מבנה ההון. יחס מינוף בין ההון העצמי להון הזר. מימון פעילות החברה מבוצע באמצעות הון עצמי (הון+עודפים של בעלי המניות ) והון זר (הלוואות מבנקים או אגרות חוב מהציבור).שיקולי החברה: שליטה, סיכון, רווחיות, סחירות, גמישות ונזילות.יחסי מנוף פיננסי משמשים  מדד למדידת גודל החוב של החברה ביחס לסך המאזן .סך הון זר לסך מאזן גבוה מראה על רמת סיכון גבוהה (מנוף פיננסי גבוה) . ריבוי הלוואות עלול בעיתות משבר להביא לקשיים פיננסיים ולפשיטות רגל.
רמת הסיכון בפעילות החברה .דוגמא למדד סיכון-"התחייבויות לזמן ארוך חלקי ההון עצמי+התחייבויות לזמן ארוך". מציג את שיעור הכיסוי של הנושים במקרה של חוסר יכולת של החברה לפרוע את חובותיה.
יעילות תפעולית. בחינת הנכסים וההתחייבויות  השוטפות כגון: מלאי , חייבים , ספקים המשפיעים באופן ישיר על הרווחיות ומידת היעילות שבה החברה מפעילה את משאבים אלו.יחס חייבים למכירות- היקף האשראי הניתן ע"י החברה. יחס גבוה מידי יכול להביא לקשיים על תזרים המזומנים.יחס מחזור חייבים-  יחס בין מכירות לחייבים. יחס גבוה מראה על גבייה מהירה של חובות. ויחס נמוך על חובות מתמשכים.                                       יחס מלאי לעלות מכירות – מחזור מלאי גבוה מצביע על יעילות בניהול המלאי . אחזקת מלאי הינה יקרה . התיישנות המלאי. 
בחינת רמת הנזילות מתוך המאזן כדוגמת היחסים הבאים:

יחס שוטף

             "היחס בין הנכסים השוטפים להתחייבויות השוטפות"

 ככל שהיחס גבוה יותר החברה תוכל להתמודד עם משברים בטווח הקצר.

יחס מהיר

            "היחס בין הנכסים השוטפים ללא מלאי להתחייבויות השוטפות"

מלאי לעיתים אינו נזיל ומכירתו במצב משברי יכול להביא להפסדים.

הון חוזר

"ההפרש בין הנכסים השוטפים להתחייבויות השוטפות"

הון חוזר חיובי מצביע על יכולת התמודדות טובה יותר עם משברים.

הון חוזר שלילי מעיד על קשיים במימון חובות .

 

ביאורים בדוחות הכספיים

תביעות משפטיות ותלויות אחרות
מכשירים פיננסים ונגזרים  לרבות ניתוחי רגישות עם ובלי המכשירים הפיננסים המשפיעים על תנודתיות בדוחות הכספיים והפעילות השוטפת של הארגון
אומדנים חשבונאיים ובמיוחד הקריטיים שמצויינים בדוח הדירקטוריון.
בנוגע לסוגיית העסק החי ראוי לציין שהביאורים לדוחות הכספיים צריכים לכלול מספר מרכיבים וביניהם סימני אזהרה שהעלו ספק בדבר מוסכמת העסק החי,גורמים מקלים כדוגמת תוכנית הבראה של ההנהלה,ציון שיש ספק בדבר מוסכמת העסק החי וכן שהדוחות הכספיים לא כוללים התאמות לנכסים ולהתחייבויות במקרה בו העסק יפסיק לפעול שאז הדוחות הכספיים יוצגו על פי מחירי מימוש לרבות בניכוי הוצאות מכירה נדרשות למימוש.

הבהרות:

1.יחסים פיננסיים משמשים לחיזוי חדלות פירעון וניבוי פשיטות רגל.  קיימות מספר מגבלות לשימוש ביחסים פיננסיים: יש לבדוק את הסביבה העסקית ולהתחשב בה.יש להשוות תמיד לחברות דומות בענף ולנתח מול ממוצעים ענפיים.יש לשלב בין מספר מדדים מכיוון שכל יחס נותן נקודת מבט אחרת לגבי מצב החברה.בחברות פרטיות יש בעיה בזמינות הנתונים מכיוון שאין דוחות רבעוניים ודוחות שנתיים מוגשים לעיתים באיחור רב.

2.כל תקן חשבונאי חדש שפורסם ונכנס לתחולה או עתיד להכנס לתחולה מחייב להבין מה ההשלכות על הדוחות הכספיים של החברה וכן האם ניתן ביאור נאות בדוחות הכספיים על התקן החשבונאי והשלכותיו.

סוגיות בביקורת רואה חשבון המבקר

יש לבחון אם רואה חשבון המבקר הפנה את תשומת הלב לנושאים מהותיים כדוגמת-ספקות בדבר מוסכמת העסק החי,תביעות משפטיות,חקירות,תיקונים בדוחות הכספיים RESTATEMENT וכיוצ"ב.אין ספק שהפניות מסוג זה מקצרים לקורא הדוחות הכספיים את הדרך ומבהירים היכן כדאי להסתכל ולהעמיק.
בהתאם לתקנות ניירות ערך חברה שהנפיקה אג"ח לציבור נדרשת, בהתקיים סימני אזהרה מסוימים, לפרסם תזרים חזוי לשנתיים שלאחר מועד הדוח בו על החברה לפרט כיצד מתכוונת לשרת את החוב שעליה לפרוע במהלך תקופה זו.רואה חשבון המבקר צריך לבחון את העתיד הנראה לעין (עד שנה מיום המאזן)ולבחון עד כמה מוסכמת העסק החי מתקיימת כאשר הנחיית הרשות לניירות ערך בנושא שאם אכן יש נתונים כאמור לטווח ארוך יותר יבחן רואה החשבון נתונים אלו בעת בחינת מוסכמת העסק החי.

 

מדדים ונקודות לתשומת לב ממקורות אחרים

שווי שוק הקיים של החברה והמגמה.
שווי הוגן (להבדיל משווי שוק) הכולל את הרווח כלכלי הטומן בחובו תשואה מול סיכון.תשומת לב שהשווי ההוגן החשבונאי על פי ה IFRS הינו לאו דווקא השווי ההוגן הכלכלי של החברה.
 עמידה בתקציב.
ציון קיימות/אחריות חברתית בחברות המיישמות את תפיסת הקיימות.
 קובננטים משמעותיים-עמידה או אי עמידה .
דירוג אשראי לרבות על ידי חברות הדירוג והצפי לעתיד.
 צרכי ההון בטווח הקצר ובטווח הארוך לרבות מקורות ההון לרבות השפעת הנפקות חדשות, עלות ההון.
תשואת דיבידנד.מדד זה הולך ותופס העולם מקום חשוב-מראה על יכולת לחלק דיבידנד ולתת תשואה לבעלי המניות.
הערכות שווי בעידן ה- IFRS:עם המעבר ל- IFRS ההתבססות של הדוחות הכספיים על הערכות שווי גברה משמעותית (הן לצורך הצגה בשווי הוגן והן לצורך בחינת ירידת ערך).לאור הגידול ברגישות של הדוחות הכספיים להערכות השווי ישנה חשיבות ניכרת ליצירת כלי פיקוח ובקרה מתאימים על הערכות שווי בחינת ירידת ערך.

 

לסיכום

לכל חברה ישנם נושאים יחודיים לבדיקה, מעבר לאמור לעיל, הן מהדוחות הכספיים והן ממקורות אחרים הנותנים"אורות אדומים" לדירקטורים ו/או נקודות לתשומת לב שיאפשרו להבין את החברה טוב יותר ולתת את הבהרותיהם לחברה ולהנהלת החברה.

מומלץ לבנות טבלת מדדים ונושאים לתשומת לב שיוצגו בדירקטוריון כל פעם שדנים לקראת אישור הדוחות הכספיים השנתיים(ניתן לעשות טבלה כאמור גם לדוחות כספיים לתקופות ביניים בשינויים המתחייבים) וכך יוכל כל דירקטור וכל דירקטוריון לתת את דעתו המקצועית ולהציף את הסוגיות הבעייתיות בחברה העולים מהמקורות האמורים.

נזכיר שהדירקטוריון ככלל וכל דירקטור/ית צריכים לפעול למען כלל מחזיקי העניין בחברה (ה STAKEHOLDERS ) בין אם הם דירקטורים חיצוניים ובין אם לאו ולפיכך חשיבות בחינת הדוחות הכספיים באופן מעמיק וראוי יתן מענה כאמור ויאפשר הצפת אותם "אורות אדומים" כך שהחברות המשכנה להתקיים בעתיד הנראה לעין.

בהצלחה!!!

 

 

ניר זיכלינסקי,רו"ח -נשיא איגוד הדירקטורים בישראל

קטגוריות: מאמרים
זכויות יוצרים: 2013 כל הזכויות שמורות SRI Global Group ©