סוגיית הפניית תשומת הלב בדבר ספקות משמעותיים בדבר יכולת החברה לפעול כעסק חי מעסיקה רבות את המקצוע בעת האחרונה ולהערכתינו תמשיך להעסיק אותו תקופה ארוכה לאור המשברים התזרימים אליהם ניקלעות חברות רבות במשק הישראלי.
מאמרים רבים נכתבו לגבי שאלת תיזמון הכללתה של הערת עסק חי כאמור, האם הן ניתנות מוקדם מידי , או שמא כטענת אחרים מאוחר מידי, היינו עם תחילתו של הסדר חוב , מקום שהגמישות בהבראת העסק ו/או בהצלתו אינה גבוהה.
בארץ, נראה כי התפתחה מעין גישה "דו שלבית" להכללת הפניית תשומת לב כאמור. היינו , במקרים רבים , נכללת הפניית תשומת לב בדבר אי וודאות משמעותית כזו או אחרת ( בין שהיא מתייחסת למצב פיננסי או אחר ) ורק לאחר מספר רבעונים נכללת "הערת עסק חי" מלאה ככתבה וכלשונה.
תקן 58 של לשכת רואי חשבון בישראל , שהינו ישן יחסית ( אוקטובר 2006) בא להנחות את מבקר החשבונות בדבר חובותיו בעת ביקורת דוחות כספיים לגבי נאותות הנחת העסק החי כבסיס להכנת דוחות כספיים.
תקן זה קובע את התקופה לבחינת נאותות ההנחה האמורה כ"העתיד הנראה לעין " – תקופה שלא תעלה על שנה מיום המאזן אלא אם היו נסיבות המורות אחרת . תקופה זו הוארכה במפורש על ידי דרישות רשות ניירות ערך ( כמפורט להלן) וקיבלה הדגשים אחרים על ידי קביעות ה IFRS.
מאידך מבחני סולבנטיות כוללים , מלבד המבחן התזרימי שאינו חופף בהכרח את האמור לעיל או את עמדת הרשות המפורטת מטה, גם את מבחן השווי הנכסי של החברה , היינו נכסיה על פי שווי הוגן בניכוי התחייבויותיה .
דרישות רשות ניירות ערך
באפריל 2013 התבטא יו"ר רשות ניירות ערך , פרופ' שמואל האוזר, בהרצאה לפני מנהלי כספים כי ב – 2012 נרשם גידול של 62% במספר החברות שצרפו לדוחותיהן הערת "עסק חי". עוד נמסר על ידו כי כמעט שליש מהחברות בבורסה הפנו תשומת לב לאי וודאויות בנוגע למצבן הכספי בדוחותיהן הכספיים או כללו בהם הערת "עסק חי". " אחת מכל 7 חברות כללה הערת עסק חי בדוחותיה הכספיים נכון לסוף 2012 לעומת אחת מכל 13 בסוף 2008 ".
במהלך 2008 הגיעה רשות ניירות ערך למסקנה כי יש לחייב חברות ציבוריות שהנפיקו איגרות חוב לציבור לפרסם דוח תזרים חזוי לשנתיים הקרובות וזאת בעקבות גל הסדרי החוב שהחל באותה עת.
שורה של חברות פירסמו בשנים האחרונות דוח כאמור כשבפועל לעיתים התזרים היה רחוק ממנו , ואף היו מקרים שהתווספה לדוחות החברה הערת עסק חי בפרק זמן לא ארוך לאחר פרסום תחזית תזרים סבירה חיובית.
בהתאם להנחייה שעוגנה בתקנות ניירות ערך דוחות תקופתיים ומיידיים דוח תזרים חזוי נדרש מתאגידים בהם נודע לדירקטוריון על קיומם של סימני אזהרה בקשר עם יכולת התאגיד לעמוד בהתחייבויותיו.
סימני האזהרה כוללים – גרעון בהון העצמי, הפניית תשומת הלב של רואי החשבון בנסיבות המעידות על קשיים פיננסיים , הון חוזר שלילי בצירוף תזרים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת ו- הון חוזר שלילי או תזרים מזומנים שלילי מתמשך היה ודירקטוריון החברה לא קבע כי אין בכך כדי להצביע על בעיית נזילות.
גם אם מתקיימים סימני האזהרה כאמור , יכול דירקטוריון התאגיד לקבוע כי אין חשש סביר שהתאגיד לא יעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות לתקופת התזרים החזוי ולא לפרסם דוח כאמור.
הגם שרשות ניירות ערך הבהירה כי התחזיות הכלולות בדוח תזרים מזומנים חזוי אינן יכולות להיות הנחות והערכות תאורטיות, אלא הנחות והערכות צפויות , על קורא הדוח לנקוט משנה זהירות בעת קבלת מסקנות בהתבסס על דוח כאמור.
כמו כן בחינת סבירות הדוח צריכה לעמוד בקנה אחד יחד עם נושא בחינת "העסק החי" וקשה יהיה להסביר סתירה בין שני התהליכים האמורים.
עוד פירסמה הרשות מסמך ממצאים בדבר הנחת העסק החי. במסמך זה קובעת הרשות בין היתר :
יש להדגיש כי לגישת הרשות גם הפסקת הפעילות הקימת ( גם בדרך של מכירה רצונית ) כאשר אין חלופה מציאותית אחרת מכתיבה קיומה של הערת עסק חי.
פתרון בגישה דו שלבית?
יתכן כי על מנת למנוע מצב של " נבואה המגשימה את עצמה" , בו עצם קיומה של הערת עסק חי גורם להתדרדרות החברה לחוסר סולבנטיות שכן הוא לכשעצמו גורם ללקוחות, ספקים , גורמים מממנים ואחרים להפסיק את התקשרויותיהם עם החברה או להרע את תנאיהם באופן מהותי , יש לנקוט בגישה הדו שלבית.
פתרון דומה מסתמן בחשבונאות האמריקאית בדמות הכללת שלב ביניים שדומה במהותו להכללת הפנייה לאי וודאות , ואילו הרף להכללת הערת עסק חי יהיה גבוה מאד.
האם מדובר בכניסה למסלול עם סוף ידוע מראש?
להערכתינו, התשובה לשאלה אינה בהכרח חיובית. קיימים תהליכים רבים שיכולים להיות מיושמים לאחר קיומה של הערה כאמור ובלי קשר אליה שיכולים לסייע להבראתה של החברה ואף ליציאתה מהמשבר איליו היא ניקלעה.
עוד יצוין לדעתינו כי אין חפיפה מלאה והכרחית בין קיומה של הערת עסק חי לבין הוכחת אי סולבנטיות . בעת קיומה של הערה כאמור יש לבחון את סיבותיה וסימני האזהרה שהביאו אליה , את שוויה הנכסי של החברה וגורמים מקלים הקיימים בעת הבחינה.
ניר זיכלינסקי רו"ח , רגינה אונגר רו"ח
